משקפי שמש כהים

"דארק גלאסס" הוא קטע אינטימי, מונחה דמויות, שנועד לרגעים המכריעים וה"שקטים" בסיפור. הקטע בנוי על ביט טְרִיפּ-הוֹפּ איטי, מאובק וריתמי—שמרגיש כמו פעימת לב יציבה. המרכז הוא מלודיה יפה וחמה של פסנתר שמרגישה אורגנית ו"קרובה למיקרופון," תופסת את הנשמה המכאנית של הכלי. בניגוד לקטעים קרים ודיכאוניים, זה אחד שיש בו תחושת "נחמה נוסטלגית." זו המוזיקה לרגע שאחרי הוויכוח, ההליכה הארוכה הביתה, או ההבנה שהדברים לא יהיו אותו דבר—ועדיין החיים נמשכים. היא מספקת עומק רגשי "לו-פיי" מתוחכם מבלי להעמיס על הדיאלוג.